הפוסט הזה נכתב בשבת הראשונה בה הפסקת האש מתקיימת כסדרה. ולא, אי אפשר שלא להתייחס למלחמה שפקדה אותנו, זו שהכאיבה לכל הרבה וחרבה את החופש הגדול של כולנו, תרתי משמע. זאת באמת שבת חגיגית מכל מיני בחינות עבורי והפסקת האש השרירה והקיימת מאפשרת את קיומה ככזו בכלל. האיש ואני חוגגים יום נישואים בחיק עצמנו ובחיק המשפחה הרחבה, זו גם שבת של נחת אמיתית בבית אליו עברנו וגם עצם העובדה שזו השבת האחרונה לפני החזל"ש למסגרות של אלה שלומדים וגם של אלה העובדים.
את הזמן הקשה של יולי-אוגוסט והמלחמה שבאה עלינו העברתי בקריאה, בחשיפה מוגברת מדי לילדים שלי, ובחשיפה מוגברת עוד יותר מהרגיל לבלוגים ולערוצי היוטיוב בנושאי אופנה וטיפוח וגם בעוד הרבה נושאים אחרים שעניינם לא לכאן. שלהי אוגוסט שלחו אותי תדיר אל הסייל ההיסטרי בזארה. פריט אחד מיוחד שבה את לבי עוד כשראיתיו אצל היוטיוברית האהובה עליי עליה המלצתי כבר. כמה שמחתי שראיתי אותו, ליתר דיוק אותה מחכה לי על הקולב במידה הנכונה, צחה וזכה. חולצה לבנה. אז בשבת הנחת הראשונה אחרי שהכנו מבעוד מועד הכל לשנה החדשה אשר תתרגש על ילדיי החל מיום שני, הרשיתי לעצמי מיני LOOKBOOK עם החולצה הכל כך מוצלחת הזאת. אגב הבן יקיר לי טען בפניי בפליאה כי אני לבושה כמו רופאה, אין לי בעיה עם הרפרנס הזה רק תזכורת לעצמי לא ללבוש אותה לביקור חולים :)
